|
עמוד 2
בקבילה דרשתי כי יועמד לדין אל"מ (מיל') יוסי סמבירה, ששפט אותי, למרות שלא זומנתי רשמית וחוקית למילואים,
וסירב לאפשר לי להישפט בבית דין צבאי. תשובה וטיפול הובטחו על ידי:
נציב קבילות חיילים דאז אלוף דני מט,
הרמטכ"ל רא"ל דן שומרון, שר הביטחון מר משה ארנס ששיקר בתשובה לשאילתה
4785, אל"מ שולה ליגום –
המטפלת גם היא בחריגות בצה"ל, וכן הפצ"ר דאז- כבוד
השופט סטרשנוב. כולם ראו בחומרה רבה עבירה קשה זו על
החוק, זימון קצין ל-120 ימי שמ"פ, אולם איש מהם לא העז לטפל בפרשה מחשש ליפול לקרבן תקשורת.
בתשובתם של הרשויות שטיפלו נכתב תמיד כי היא בבירור ע"י מישהו אחר.
מבקרת המדינה טוענת שצה"ל לא
בטיפולה בהתאם לסעיף 38 (6) לחוק מבקר המדינה. אם כן, איזה גוף חיצוני מטפל בחריגות בצה"ל? האם לא כך
קורה גם בתאונות בצה"ל, ואפילו, חלילה, בקרב?! כל אחד מתחמק מלקחת אחריות! האם לא כך קרה באסון צאלים ב'
שם הטיל כל נאשם, את האחריות על האחר?!
ברצוני לציין כי כחצי שנה לפני הסירוב לשרת פניתי למפקד הישיר, לשליש הג"א, לנקח"ל ולקצינת הקישור של היחידה
והודעתי להם כי קיימת חריגה במכסת ימי המילואים. קצינת הקישור הודיעה כי יש הוראה מפורשת של שליש המחוז
שאין לזמן אותי למילואים כי נגמרה ההקצבה.
למרות הוראה מפורשת זו נשפטתי. במשפט
דרשתי, לפי חוקי מטכ"ל,
להישפט בבית דין צבאי: א. איך יכול היה הקצין שהגיש נגדי את התלונה, גם לשפוט אותי?
ב. מדוע סירב הקצין השופט,
לבקשתי, להישפט בבית דין צבאי? ג. איך הורשעתי בדין אם בצעתי ימי מילואים הרבה מעבר למותר בחוק, וכשיש
הוראה שלא לזמן אותי לימי מילואים באותה שנה? הרי התרעתי על זימון חריג, ולא פעם אחת. מה היה עלי לעשות
מעבר לכך?! בהג"א היה נוהג פסול וחריג לזמן אנשי
מילואים מובטלים, ולתמוך בהם בעזרת
רישומי יתר של ימי
מילואים, בבדיקה שערכתי והגיעה לידיעת נקח"ל (שלא טרחו להתייחס לנושא), התרעתי על תשלומים חריגים לאנשי
מילואים שלא כחוק, האם מישהו מראשי הצבא התייחס?! "גורנישט" !!!
ידוע כי חובה לבצע כל פקודה צבאית גם אם אינה חוקית (למעט פקודה בלתי חוקית בעליל), אבל אני חזרתי והתרעתי
פעמים רבות בפני דרגות הפיקוד השונות ונקח"ל (נציב קבילות חיילים) כי אינני מוכן לבצע יותר ימי מילואים לא חוקיים,
גם אם כרוך הדבר בהדחתי מהתפקיד. אם אכן מגיע לי העונש, אז מדוע לא ננזפים גם האחראיים למחדל?! בכל פעם
שפניתי לשר הביטחון נעניתי ע"י עוזרו מר חיים ישראלי כי יש בעיות
בוערות יותר לעם ישראל, והנושא כבר טופל וכולם
כבר השיבו לי. מי זה כולם, ומתי השיבו?! אינו מוכן להתייחס לנושא טלפונית, נשמע מפוחד ומבוהל. דודי אומר שפקיד
הינו לעולם פקיד, ואני אומר פקיד הוא לעולם
"פקידון", גם חלק מקציני הקבע, ובהג"א לא חסרים כאלה.
רקע אישי:
בעל דפ"ר וקב"א הכי גבוה בצה"ל (דפ"ר 90 מקביל ל-IQ של 140 עובדה, צה"ל לא בודק יותר. במבחן IQ בעיתון
עם ציון של עד 180, ללא זמן מוקצב, פתרתי את כל התרגילים, אין עדים. במבחני מיון נקבע שאני יכול לעשות כל דבר).
לוחם וקצין קרבי בסדיר ובמילואים (כ-5 שנים בלבנון כ-30 ימים בכל פעם), קצין ביקל"ז (יח' קישור לכוחות זרים, יחידה
מעין דיפלומטית), מפקד חבל בהג"א (בעורף בזמנו, יח' של כ-40 קצינים ו-600 חיילים), קצין מבצעים וקצין מודיעין,
קצין הנדסה קרבית, קצין חבלה, קצין סיור, ומש"ק ציוד מכני הנדסי כבד. צלף מצטיין שהוביל ואימן את נבחרת חיל
הנדסה (וטירונים בתוכה) לזכייה במקום ראשון באליפות צה"ל בקליעה למטרה, לפני מובחרי חילות צה"ל וצלפיו.
אבי ז"ל היה לוחם מחתרת שהתעוור בכיבוש יפו, ודודי ז"ל גם שירת ב"מוסד". גם אותי זימנו פעמים מספר ל"מוסד"
אבל הודעתי שאני עדיין מחכה להתנצלות צה"ל. להבדיל מקציני הקבע הנפלטים להג"א/עורף בגלל כישורי חסר,
הגעתי
להג"א בגלל היותי בן למשפחה ששכלה אב ובן דוד.
דודי ידידיה (דיקו מטרני) טל, לוחם מחתרת, ובן דודי יצחק (איציק) שני, גויסו למוסד. במלחמת יום הכיפורים,
ביום השני למלחמה, בגזרת נפח (אוג' 36) נהרג איציק שהיה מט"ק מפגיעת צלף. איציק החליט לצאת למלחמה,
כי חשב ששם צריכים אותו יותר. כאיש מוסד יכול היה להישאר ביח' המילואים של היחידה ולא של הצבא.
לסיכום:
צבא הקבע שלנו נהיה כדוגמת ההסתדרות ("מאפיה ברישיון"), קציניו מבוזים וחייליו הפקר. הרמה של הקצונה
הבכירה, מדרדרת, הפוליטיזציה ותופעת ה"ראש הקטן" משתלטת עליו. אנו קציני המילואים, בזים לאותם קציני קבע
(ובהם גם גנרלים) מלחכי הפנכה, הדומים לפקידים הבטלנים, המלוקקים והאטומים של עיריות ורשויות . במדינת ישראל
אנו זקוקים לעוד קאול מח' בזק
לשעבר, לטיהור הבינוניות. בסרטו של תום הנקס,
פורסט גמפ, אומר השחקן בתפקיד
ה"מפגר": "התאמתי בדיוק לצבא, מפגר ועושה בדיוק מה שאומרים לו..."
מתוך כתבה שהופיעה בעיתון "ידיעות אחרונות" ביום: ט' בניסן התשנ"ה, 9 באפריל 1995: "מחקר: גנרלים טובים
הופכים למנהלים גרועים בימי שלום". האם אלה ינהלו את חיי אזרחי מדינית ישראל?! האם לא הגיע הזמן להסיר את
האיצטלא והזוהר מעל גנרלים בולשביקים ולמסור את ניהול המדינה בידי הטובים ביותר?! אולי לאנשי עסקים שהוכיחו
עצמם, לא לכאלה בשירות חברות ציבוריות, אלה לאלה שהקימו ויזמו עסקים פרטיים לבדם. "בום בום מדברים פקה
פקה, בום בום מדברים בולו בולו..." כמילות השיר המפורסם.
שר המשפטים לשעבר עו"ד יעקב נאמן אומר במעריב ביום 21.03.2001: "האמון במערכת המשפט נסדק".
אילו היו שופטי בית המשפט העליון נבחרים ע"י העם, אמון העם במערכת המשפט היה גובר.
שופטת ביהמ"ש העליון, דליה דורנר, החזירה את אמוני במערכת המשפט (עדיין יש בליבי נגד השופטים
במשפט של "עמוס ברנס", מה הם עשו עם כל שקרי המערכת, לשם מה הם נבחרו לכס המשפט, האם
אליהם לקבל את כל דברי המשטרה, השב"כ והקטגוריה, היכן יכולת האבחנה והשיפוט, האם פסלים יושבים
על כס השיפוט ?!)
גבר חדש עם "ביצים" התגלה לעם ושמו אלוף גיל רגב, ראש אכ"א (ראה טיפולו בפרשת הנעדרים).
כל חיי הבוגרים הפקתי חשבוניות (ראה זיכויו של מר אלי הורוביץ, מנכ"ל טבע)
עמוד 2
|
